#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה אין מראין סכין לחכם ביו""ט?"	"1) רש""י פי' דמיחזי כעובדא דחול דאוושא מילתא שדעתו למכור באיטליז<br>2) הרי""ף בשם הבה""ג פי' דחיישינן שיצא חוץ לתחום {דקאי על הצד דצריך להראותו לבדוק ולא משום כבודו} [ואע""פ דלא חיישינן שיצא חוץ לתחום כשרוכב על בהמה י""ל דהתם לא חיישינן שיצא שלא בכוונה אבל הכא חיישינן שיצא בכוונה לשאול לחכם, ועוד הרי""ף ס""ל די""ב מיל דאורייתא ולא חיישינן שיצא שלא בכוונה חוץ מי""ב מיל אבל בהכא שצריך לשאול מחכם חיישינן אפי' לי""ב מיל (רמב""ן במלחמת)]<br>3) הר""ן בשם הרז""ה פי' דהוי כראיית מומין של בכור והוי כתיקון גמור בעשיית הכלי<br>4) הרמב""ם פי' דחיישינן שמא תהיה פגומה וישחיזנה [וכן קיי""ל]"	סימן תצח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם הראה לו הסכין?	"בדיעבד מותר לשחוט בו (מ""ב ס""ק ג'), וביאר השעה""צ (ס""ק ב') בשם הב""ח דלפי שאר הטעמים אין לאסור בדיעבד חוץ מרז""ה דיש לאסור בדיעבד דומיא דחכם שראה מום {והקשה ר""י באק דאפי' להרז""ה יהא מותר דחכם שראה מום ביו""ט אסור משום מוקצה וזה אינו שייך בסכין}"	סימן תצח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם בדק הסכין מערב יו""ט והיה יפה?"	"אפ""ה אסור להראותה לחכם (מ""ב ס""ק א') {אבל בזה""ז דא""צ להראותה לחכם שפיר דמי}"	סימן תצח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם חכם יכול לראות סכין לעצמו?	"חכם יכול לראות מעצמו לשחוט בו דלא חיישינן שמא ישחיזנה [והקשה רע""א למה לא חיישינן שיהיה מוקצה אם נמצאת פגומה], וכן ליכא אוושא מילתא דאין דרכו למוכרה באיטליז, ופשוט דלא שייך טעמו של הבה""ג דחוץ לתחום, וגם לא שייך טעמו של הרז""ה דלעצמו אינו תיקון כלי אלא לברר הספק (ר""ן, ערוה""ש סע' ג'), וה""ה שמותר להראותה לחכם אחר (מג""א ס""ק א'), ואח""כ יכול להשאילו לאחרים, והוסיף הפר""ח דאפי' לכתחילה מותר לחכם לראותה כדי להשאילו לאחרים (מ""ב ס""ק ד') {והיינו דא""צ לשחוט מעצמו}"	סימן תצח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בזה""ז שאין נוהגין להראות הסכין לחכם 1) לכתחילה 2) בדיעבד?"	"1) כתב הרמ""א דצריך לבדוק הסכין מערב יו""ט ולא ביו""ט דיש לחוש שמא ישחיזנה, וביאר הא""ר דזהו בסתם אדם דיש לחוש שכל אחד יסבור שהוא חכם, אבל כתב הפמ""ג שמי שהוא באמת גדול הדור וכדומה יכול לבדוק בעצמו אפי' בזה""ז [דלא כמג""א (ס""ק א') דמשמע דמחמיר אפי' באדם גדול, וכן משמע מערוה""ש (סע' ג')] (ביה""ל ד""ה ועכשיו) 2) אם לא בדק מערב יו""ט ואין לו סכין אחרת בעיר (מ""ב ס""ק ח') כתב הרמ""א דיכול לראות הסכין מעצמו ביו""ט, וביאר הגר""א (ס""ק ג') דאע""פ שיש לחוש לטעם של הרמב""ם שמא ימצא בה פגימה וישחיזנה מ""מ יש לסמוך על השאר ראשונים [לרש""י ליכא אוושא מילתא, לבה""ג לא ילך חוץ לתחום, לרז""ה אינו דומה לראיית מום בבכור] (ביה""ל ד""ה שמא), והוסיף הערוה""ש (סע' ג') דיתכן אפי' להרמב""ם מותר דבזה""ז שהוא סומך על בדיקת עצמו מסתמא העמידו בטוב כהרגלו ואין חשש שמא ישחיזנה"	סימן תצח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אחר שבדק הסכין?	"לא יחזירנה לנדן שלו שמא יפגע בנדן ולא יהיה סכין בדוק (רע""א, מ""ב ס""ק ו'), והוסיף המ""ב בשם האחרונים דטוב שיהא לכל טבח ב' או ג' סכינים בדוקים מערב יו""ט, וכתב הבית דוד (הל' שחיטה ביו""ט עמוה""ב ס""ק ב') דאז מותר לבדוק הסכין קודם שחיטה דלא שכיח שיופגמו כולם"	סימן תצח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לבדוק הסכין לאחר שחיטה?	"כתב המג""א (ס""ק ב') דכל אדם מותר לבדוק אחר שחיטה דלא חיישינן שמא ישחיזנה אם נמצאת פגומה [דלא כלבוש דמסתפק בה], וממילא כתב הדרכ""מ (ס""ק א') מעשה באחד ששכח לבדוק מערב יו""ט ושחט עוף בלא בדיקה [ובחול אסור לעשות הכי אבל ביו""ט מותר דא""א בענין אחר] ובדק הסכין אחר השחיטה ואח""כ היה יכול לשחוט הבהמה ואח""כ בדקה עוד הפעם (שעה""צ ס""ק ו') {אבל למעשה א""צ לעשות הערמה זו דכבר כתב הרמ""א דבדיעבד יכול לסמוך על שאר הראשונים ויבדוק הסכין מעצמו קודם השחיטה ביו""ט}"	סימן תצח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם נפגם הסכין ביו""ט?"	"הפמ""ג (א""א ס""ק א') מצדד להקל ע""י אמירה לעכו""ם דהשחזה ע""י אבן אינו איסור דאורייתא דקיי""ל כר' יהודה דמכשירי אוכל נפש הוי רק איסור דרבנן ולפיכך הוי שבות דשבות במקום צורך גדול (ביה""ל ד""ה וילך)"	סימן תצח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שלא שחט מעולם?	"אסור לשחוט פעם ראשון ביו""ט דחיישינן שמא יתעלף (שבות יעקב ח""א סי' כ""ג, רע""א, שע""ת ס""ק י', ביה""ל ד""ה ועכשיו), והוסיף האלף המגן (על מטה אפרים סי' תרכ""ה ס""ק כ""ו) דאסור לשחוט עד ששחט ג' פעמים, ועוד הביא שביו""ט שני מותר אפי' לא שחט מעולם, ולגבי מילה עי' מש""כ ביו""ד (סי' רס""ו סע' ז') דסגי כשהוא בטוח שיכול לאמן את ידו"	סימן תצח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יכול לעשות הוצאה ביו""ט לצורך שחיטה?"	"כתב המחבר דמותר להוציא הסכין או הבהמה ולא אמרינן שצריך להביא הבהמה על רגליו (מ""ב ס""ק י""א) {וי""ל דדוקא לגבי הוצאה אמרינן דא""צ למעט ממלאכה אבל אינו ראיה לשאר מלאכות דמצינו לעיל (סי' תצ""ה) דהוצאה הוי מלאכה גרועה א""נ דוקא בהוציאו הקילו אפי' כשאפשר מאתמול כדי שלא יהיה נראה כאילו ידיו אסורות} [דלא כב""ש דמחמיר על איסור הוצאה שמא מימלך ולא שחיט], וביאר הר""ן דמותר אפי' דרך רה""ר דהוי אוכל נפש ממש ומותר אפי' אם היה אפשר מאתמול [וביאר רשז""א (מנחת שלמה ביצה י""א) דכל דבר שעושה סמוך לאכילה נחשב כאוכל נפש ממש משא""כ השחזת סכין שעושה כמה ימים לפני זה הוי רק מכשירי אוכל נפש], והב""י לעיל (סי' תצ""ה) הביא דלפי הרמב""ם דמחמיר באוכל נפש שאפשר מאתמול מודה דהוצאה מותר דחז""ל לא רצו לאסור הוצאה כדי להרבות שמחת יו""ט ויוליך ויביא כל מה שירצה וישלים חפציו ולא יהיה כמו שידיו אסורות, והמחה""ש הביא מיש""ש דכיון דהוצאה מלאכה גרועה היא מותרת אע""פ שהיה אפשר מאתמול [והשעה""צ (ס""ק י') כתב דמותר משום מתוך וצ""ב, וכן מעורר פסק""ת (הע' 25)] [וכל זה דלא כהרא""ש (בכורות פ""ג סי' ה') דס""ל דהבאת בהמה הוי רק מכשירי אוכל נפש והיה אפשר מאתמול וממילא אסור דרך רה""ר, והכא קמ""ל דמותר ולא חיישינן לאיסור טירחא (עמק ברכה יו""ט אות ז')]"	סימן תצח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשחוט בהמות מדבריות?	"יש ג' לשונות בגמ' (ביצה מ' ע""א), ללישנא קמא הוו כגרוגרות וצימוקין ומוקצה אפי' לר""ש, ללישנא מציעא לר""ש אינו מוקצה ורבי ס""ל כר' יהודה, ללישנא בתרא לר""ש אינו מוקצה ורבי ס""ל כר""ש. להלכה, הבה""ג והרא""ש מקילין דאינו מוקצה [ויש צד בב""י מפני שרוב לשונות בגמ' אסקי דמותר לר""ש], והבעל העיטור מחמיר כלישנא קמא דר""ש מודה דהוי כגרוגרות וצימוקים, והמחבר עצמו מחמיר כר' יהודה, אבל המג""א (ס""ק ד') כתב דלדידן דמקילין כר""ש ה""נ מותר, ואח""כ הביא המהרש""ל דמחמיר כבעל העיטור (מ""ב ס""ק ט""ז), והערוה""ש (סע' ה') מתמיה למה החמיר המהרש""ל כנגד הרא""ש והטור, אבל מסיים דסתימת הרמ""א משמע דהוא נמי מחמיר כהמחבר {ודרכו של המהרש""ל לילך בתר סברא אפי' כנגד ראשונים}"	סימן תצח סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו מדבריות?	"בהמות שיוצאות חוץ לתחום, לפי רבי אינן חוזרים לא בימות החמה ולא בימות הגשמים אבל אנן קיי""ל כרבנן דס""ל דהוי מדבריות אפי' אם נכנסות ברביעה ראשונה [אבל אם באים לפרקים הוו כבייתות (מ""ב ס""ק י""ב), והא דכתב הב""י דבאין בכל לילה לאו דוקא בכל לילה אלא לפרקים]"	סימן תצח סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין 1) בבייתות שבאו ביו""ט 2) במדבריות שבאו מבעוד יום?"	"1) אינן מוקצין אפי' אם באו ביו""ט, ובלבד דלית בהו איסור תחומין כגון שבאו מאליהן מחוץ לתחום (מ""ב ס""ק י""ג) 2) אם לא ידע שבאו בודאי הם מוקצה, ואפי' אם ידע שבאו כתב המאירי דלא מהני אלא אם זימנם בפירוש אבל הרמב""ם ורא""ה ובה""ג משמע דסגי בידיעה לחוד שבאו, וכן משמע מהמחבר, אבל הביה""ל (ד""ה אם) מסיים וצ""ע לדינא {וצ""ב מאי שנא מגרוגרות וצימוקים דאמרינן דאם נתבשלו מבעוד יום מהני אפי' בלא ידיעת הבעלים, וי""ל דהתם דעתו עליהם שיהיו מוכנים כשהם ראוים לאכילה, וכ""כ המ""ב לעיל (סי' ש""י ס""ק י""ז)}"	סימן תצח סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשקות מדבריות?	"הטור כתב שאסור להשקותן לצורך שחיטה [שדרך להשקותם קודם שחיטה כדי להקל על ההפשטה], וכתב הב""י דלפי רש""י מותר ליתן מזונות לכל בהמה דלית ביה איסור צידה, ואפי' לדעת הרמב""ם מצי למימר דמותר אפי' במוקצה היכא דליכא איסור צידה, וא""כ צריך לפרש הטור ע""פ הב""ח דאסור להשקותם משום הכנה לצורך חול"	סימן תצח סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במדבריות של גוים?	"לית בהו איסור מוקצה בבהמות של גוים (שעה""צ ס""ק כ') [ודוקא לגבי דברים שצריכים הכנה אבל בודאי שייך מוקצה מחמת איסור ומיאוס אפי' בשל גוים (פמ""ג פתיחה להל' יו""ט ח""ב פ""א אות ג')], אבל עדיין יש לדון משום האיסור חוץ לתחום [וצריך לפרש מוקצה ר""ל מחמת חוץ לתחום (פמ""ג א""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק כ""ג, ביה""ל ד""ה לפיכך)], וממילא אינו מותר אלא אם הביאו לצורך גוי או לעיר שרובה גוים [אבל מחצה על מחצה אסור (שעה""צ ס""ק כ""א)], ואם הביאו בשביל ישראל אחד מותר לישראל אחר (מ""ב ס""ק י""ח)"	סימן תצח סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק חוץ לתחום?	"המחבר כאן סותם להקל, והמ""ב (ס""ק כ""ג) הביא שתמהו האחרונים על המחבר שבכמה מקומות סותם להחמיר [ובספק מוכן בודאי אזלינן לחומרא וכמ""ש לעיל (סי' תצ""ה סע' ג'), וביאר הערוה""ש (סע' ו') דספק מוכן הוי ספק שעשה צידה דהיא מלאכה דאורייתא משא""כ תחומין דהוי איסור דרבנן], וכן בסע' ד' הרבה אחרונים מגיהים המחבר להקל בספק חוץ לתחום ביו""ט [דאע""פ שידוע לנו שבהמות אלו לנו חוץ לתחום מ""מ יש ספק שמא היו חוץ לחומה מאתמול (מ""ב ס""ק כ""ה)], אבל המג""א (ס""ק ז') אינו רוצה להקל אלא בגוי ששרוי בעיר ובהמות מצויות אצלו דבזה לא מחזקינן איסורא א""נ ביו""ט שני (מ""ב ס""ק כ""ז) [ואע""פ שהמג""א לעיל (סי' תצ""ז ס""ק ד') החמיר בספק מוכן ביו""ט שני מ""מ בספק חוץ לתחום יש עוד סניף להקל דיש מקילין בספק חוץ לתחום אפי' ביו""ט ראשון (שעה""צ ס""ק כ""ה)]"	סימן תצח סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בעגל שנולד ביו""ט באם שעומדת 1) לגדל ולדות 2) לאכילה?"	"1) הוי מוקצה, ותלוי במח' ר""י ור""ש, וכתב המג""א (ס""ק ח') דלדידן דקיי""ל כר""ש אפי' ביו""ט יש להקל דאין זה נחשב כנולד דהיה ראוי לאכילה אפי' קודם שנולד (מ""ב ס""ק כ""ח) [ועוד הביא ממהרש""ל דאינו נולד מפני שאינו ראוי לאכילה מיד אחר הלידה וכמ""ש תוס', אבל השיגו עליו האחרונים (רע""א, דגול מרבבה) דתוס' אינו מיירי לענין מוקצה דנולד אלא לענין הגזירה דמשקין שזבין ואינו ראיה לנולד (שעה""צ ס""ק כ""ח)] 2) פשוט דאינו מוקצה דראוי אגב שחיטת אמו (מג""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק כ""ח)"	סימן תצח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם האם 1) ודאי טריפה 2) ספק טריפה?	"1).מדינא מהני שחיטת טריפה על ולדה וממילא אמרינן דמוכן לכלבים הוי מוכן לאדם, אכן תוס' כתבו דצריך להיות עומד ג""כ לכלבים ובזה""ז סתם טריפות אינן עומדות לכלבים [אלא מוכרין אותם לגוים], וצ""ע (מג""א ס""ק ח'), אכן השעה""צ (ס""ק כ""ו) הביא מא""ר דמקיל אפי' בזה""ז דזורקין אותה לכלבים ואינו מוקצה (מ""ב ס""ק כ""ח) {אכן בזה""ז ממש אין זורקין לכלבים ולהוי מוקצה} 2) כתב הפמ""ג (א""א ס""ק ח') דהוי מוקצה דבין השמשות לא היה ראוי לכלבים או לאדם (שעה""צ ס""ק כ""ז) {וצ""ב קצת דכיון שהוא ספק טריפה ממילא הוי כעומדת לכלבים} "	סימן תצח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשחוט ולד ביום הולדו?	"בדרך כלל צריך להמתין ח' ימים משום ספק נפל אבל אם קים לן שכלו לו חדשיו [ט' לגסה, ה' לדקה] א""צ להמתין"	סימן תצח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בזה""ז?"	"בזה""ז אין אנו בקיאים בזה ולעולם צריך להמתין (יו""ד סי' י""ג, מג""א ס""ק ט', מ""ב ס""ק כ""ט) [אולם, בזה""ז מתעברות ע""י חבשון מדויק, יתכן דאנו בקיאין (מ""ב דרשו)], ואם חל יום שמיני ביו""ט הפמ""ג (מש""ז ס""ק ב') מחמיר דהיה מוקצה בין השמשות, אבל הישועות יעקב מקיל כיון דרוב הולדות אינן נפלים לא חשיב מוקצה (מ""ב ס""ק כ""ט) [אבל לא אמרינן דנתברר למפרע דלא היה נפל דהכא א""א לברר בין השמשות אם הוא נפל משא""כ בגו""צ אפשר לברר אם הם ראוים לאכילה (מנחת שלמה ביצה ו'), וכן מצינו בספק איסור ובא חכם ובירר דאינו אסור אינו מוקצה דבעצם היה ראוי להתברר בין השמשות (פמ""ג א""א ס""ק ט')]"	סימן תצח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם שחט אמו ערב יו""ט?"	"אע""פ שאסור לשחוט הבן בין השמשות משום אותו ואת בנו לא אמרינן בזה מגו דאתקצאי דודאי למחרת תסתלק סיבת האיסור משא""כ בספק נפל אולי באמת הוי נפל (בית שלמה או""ח ח""ב סי' ק""ד), ובזה מתיישב אפי' להשיטות (שמובא בביה""ל לקמן סי' תרס""ה) דלא אמרינן מגו דאתקצאי מחמת יום שעברה דזהו דוקא אם ודאי סופה להסתלק אבל לגבי ספק נפל אינה סופה להסתלק בודאי (מנחת שלמה)]"	סימן תצח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם היה ידוע שכלו לו חדשיו, האם צריך שיפריס על גבי קרקע?	"קיי""ל ביו""ד (סי' נ""ח) דבית הרחם אין בו משום ריסוק אברים, וא""כ תמה רבינו ירוחם על הרא""ש דכתב דולד שנולד ביו""ט אם כלו לו חדשיו צריך שיפריס ע""ג קרקע, ויש בזה כמה מהלכים:<br>1) הרבינו ירוחם תי' דטעות סופר הוא ברא""ש ולעולם א""צ להפריס ע""ג קרקע [וכן נקט המחבר דלא הביא דין זה]<br>2) הב""י הביא ממהר""י בן חביב דתי' דביו""ד מיירי כשנשחט כבר ובזה אמרינן דכשר אבל בודאי לכתחילה צריך לחוש לריסוק אברים וצריך להפריס ע""ג קרקע [והקשה הדרכ""מ (ס""ק ג') היה לו להזכיר איסור שחיטה לכתחילה בלא יו""ט]<br>3) הב""י הביא עוד תירוץ דדוקא אם לא מקשה לילד א""צ להפריס ע""ג קרקע אבל ביו""ט מיירי כשמקשה לילד [והקשה הדרכ""מ (ס""ק ג') דהיה לו להרא""ש להזכיר חילוק זה]<br>4) הדרכ""מ (ס""ק ג') תי' דאין אנו חוששין לריסוק אברים אם אין אנו רואים שום שינוי באברים הפנימים, וממילא בימות החול ליכא למיחש למידי דאם יראה שינוי לא יאכלנה {וצ""ב קצת למה לא חיישיינן לחשש ברכה לבטלה} משא""כ ביו""ט יש לחוש שמא ימצא שינוי ונמצאת ששחט שלא לצורך [והרא""ש לא כתב שיבדוק לשינויים דסמך על מה שכתב בנפולה דצריך לבדוק באברים הפנימים], והקשה המג""א (ס""ק י') דביו""ד משמע דאפי' אם נמצאת שינוי באברים לא חיישינן לריסוק אברים, ותי' דהרמ""א חזר בו וס""ל דאינו טריפה אם נמצא בו שינוי באברים אלא אם נמצא בו טריפות גמור (מ""ב ס""ק ל""ב), ולמעשה כתבו המהרש""ל וט""ז דא""צ לחוש להרמ""א [דהוא חומרא בעלמא (פמ""ג, שעה""צ ס""ק ל')] וא""צ להפריס ע""ג קרקע, אבל אין זה נוגע למעשה דאין אנו בקיאין בכלו לו חדשיו (מ""ב ס""ק ל""ב) "	סימן תצח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם נולד בשבת האם הוא מותר ביו""ט שלאחריו?"	"הטור הביא רבינו אפרים דאוסר, אבל אנן קיי""ל כהבעל העיטור והרא""ש דהוא מותר דאינו דומה לביצה, דבביצה אמרינן שמה שנולד בשבת מכין ליו""ט ואסור משא""כ בלידת עגל מה שנולד בשבת אינו מכין ליו""ט דהיה ראוי לאכילה אפי' קודם שנולד דאפשר לשחוט אמו לצורך חולה שיש בו סכנה ואז מותר לבריא באומצא (ר""ן, מג""א ס""ק י""א, רע""א, שעה""צ ס""ק ל""ב), ועוד דוקא לידת ביצה נשתבח ע""י הלידה דאינו ראוי לגדל אפרוח במעי אמה וגם טובה לאכול לאחר שיצא [ונמצאת דיציאתה עשתה כלי שלימה (ערוה""ש סע' ט')] משא""כ עגל לא נשתבח ע""י לידתו (רא""ש, מג""א ס""ק י""א, מ""ב ס""ק ל""ג)"	סימן תצח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה אם יש לו בהמה מסוכנת שירא שמא תמות?	"יכול לשוחטה אם יש לו שהות לאכול כזית בשר צלי [שזהו הקל בבישולין (מ""ב ס""ק ל""ה)] [ולפי ר""ע סגי בכזית מבית טביחתה, ולא קיי""ל כוותיה], וסגי בכזית דא""א לכזית בשר בלא שחיטה (מ""ב ס""ק ל""ה)"	סימן תצח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפחות מכזית?	"האב""נ (או""ח סי' תי""ג אות ב') ואפיקי ים ס""ל דכזית בדוקא ואסור לעשות מלאכת אוכל נפש בפחות מכזית, ויש אחרונים (גליוני הש""ס, מלא הרועים, אמרי בינה) דס""ל דכזית לאו דוקא, והטל תורה ורשז""א וריש""א ס""ל דאם הוא אוכלו בפועל א""צ כזית אבל כאן מיירי בהערמה ואין בדעתו לאוכלו על כן צריך כזית (מ""ב דרשו)"	סימן תצח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לאכול הכזית בפועל?	"הב""י מדייק מהרא""ש ורמב""ם כן, אבל המגיד משנה ור""ן ורבינו ירוחם ס""ל דסגי להיות ראוי לאכול כזית, וכן מבואר מגמ' פסחים (מ""ז) דאמרינן כאן הואיל מיקלעי ליה אורחים ואע""פ שבדרך כלל עדיין אסור מדרבנן כאן הקילו משום הפסד ממון, וכן קיי""ל דא""צ לאכול הכזית בשר (מג""א ס""ק י""ב, מ""ב ס""ק ל""ד), והערוה""ש (סע' י""ג) מיישב דאפי' הרא""ש מודה דא""צ לאכול בפועל אלא דקמ""ל דאם רוצה לאכול מותר בלא בדיקת הריאה וכמ""ש בסמוך"	סימן תצח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבריאה 1) לגבי שחיטה 2) לגבי הפשט?	"1) אין לשוחטה אלא אם באמת צריך לו ולא סגי להערים לאכול ממנה כזית (ב""י בשם הרשב""א, מ""ב ס""ק ל""ד, שעה""צ ס""ק ל""ה) [וע""ע בב""י לקמן (סי' תק""ג) בשם הסמ""ק דמקיל בשחיטה אחר הסעודה אם אוכל ממנו כזית בשר [אבל מודה דאסור לבשל קדירה עם הרבה חתיכות על דעת לאכול רק חתיכה אחת דיש לחלק בין א""א לכזית בלא בשר וריבוי שיעורים] 2) מותר להפשיט כולה משום מימנע ולא שחיט, ודוקא בצירוף הואיל אי מיקלעי ליה אורחים הרבה אבל אם אין שהות ביום כדי להאכיל כל אחד כזית צלי אינו מותר להפשיט רק כדי צרכו (ביה""ל ד""ה כדי)"	סימן תצח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאכול מן הבהמה מיד אחר שחיטה?	"צריך להמתין עד שתצא נפשה וכמ""ש ביו""ד (סי' כ""ז) (מג""א ס""ק י""ב, מ""ב ס""ק ל""ד)"	סימן תצח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך שהות גם לנתחה ולבודקה?	"הטור מקיל דרק מדרבנן אסור לאכול מהבהמה בלא בדיקה ובמקום הפסד הקילו, וכ""כ פסק הרמ""א, וביאר המג""א (ס""ק י""ג) דהת""ק מודה לר""ע בענין זה דמותר לאכול בלא בדיקה, וכן מבואר מרמ""א בסמוך דס""ל דאסור להפשיט הבהמה ש""מ דא""צ לבדוק, אכן המג""א הביא היש""ש דמחמיר דצריך שהות כדי לנתחה ולבדוק אותה ג""כ, והמ""ב (ס""ק ל""ז) הביא מישועות יעקב הכרעה להקל בגדיים וטלאים דלא שכיחי טריפות אבל אין להקל בבהמות גסות, ולמעשה פסק השעה""צ (ס""ק ל""ו) להקל אם יש שהות לאכול כזית בשר צלי עד שקיעת החמה אם יש שהות לנתח ולבדוק קודם צאה""כ בצירוף שיטת ר' יוסי דס""ל דעדיין יממא הוא אחר שקיעה"	סימן תצח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להפשיט הבהמה?	"כתב הב""י בשם הרשב""א דדוקא בבריאה התירו להפשיטה דחששו שימנע ולא ישחט והתירו סופן משום תחילתן אבל במסוכנת לא חששו וממילא אסור להפשיטה לגמרי אלא צריך לשייר העור על אבר אחד ומביאו עמו דהעור בטל להאבר (מ""ב ס""ק ל""ח - ל""ט), וכן פסק המחבר, אבל הרמ""א הביא הגהות אלפסי דמחמיר טפי דאסור להפשיטה כלל אלא כשהוא לצורך יו""ט [והא דמצינו בירושלמי ובמשנה דמותר להפשיטה צריך לומר דמיירי כשהוא לצורך היום (מג""א ס""ק י""ד)], וביאר המג""א (ס""ק י""ד) דהמחבר ס""ל דמדאורייתא איכא הואיל אי מקלעי אורחים ומשום הפסד ממון הקילו דומיא דהיתר שחיטה, ונקטו האחרונים דמדינא קיי""ל כהמחבר דמותר להפשיטה חוץ מאבר אחד ורק לכתחילה יש ליזהר, ועוד מצדד המ""ב (ס""ק מ""ב) דאם יפשיט ע""י שינוי [כגון בקוץ או בקנה] אין להחמיר, וכל זה מיירי באופן שיסריח אם ימתין עד הערב אבל בלא""ה בודאי אסור להפשיטה ביו""ט (מ""ב ס""ק מ')"	סימן תצח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שחט סמוך להערב?	"אסור מדאורייתא להפשיטה אם ליכא שהות ביום לאכול יותר (פמ""ג א""א ס""ק י""ד, מ""ב ס""ק מ')"	סימן תצח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להפשיט לבדוק הריאה?	"המג""א (ס""ק י""ג) משמע דלפי הרמ""א אסור, אבל הביה""ל (ד""ה וי""א) מצדד דאם יש שהות ביום לבדוק הריאה אפי' הרמ""א מודה דמותר להפשיט כדי שיבדוק הריאה ולהתיר הבשר לכתחילה, וכן הכריע הביה""ל להקל בצירוף דעת המחבר להפשיטה לגמרי [חוץ מאבר אחד] {ויש מח' ראשונים אם באמת מותר לאורחים לאכול הבשר בלא בדיקה, הרמב""ן מחמיר ושא""ר מקילין, ומכאן משמע כשאר ראשונים דאילו להרמב""ן פשוט דאין להתיר להפשיט כדי שיבדוק הריאה הרי למעשה אין האורחים אוכלים ממנה (ר""י באק)}"	סימן תצח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשחיטת העוף?	"ה""נ אם היתה מסוכנת לפי הרמ""א אסור למרוט הנוצות אם אינו לצורך היום (מג""א ס""ק י""ד, מ""ב ס""ק מ""א) {ולפי המחבר מותר, וא""צ לשייר אבר אחד אלא משום איסור טלטול וזה לא שייך בנוצות}"	סימן תצח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשחוט מסוכנת שאינה יכולה לעמוד?	"כתב השאג""א (סי' ס""ד) דאם אינה יכולה לעמוד אינה כשרה עד שפירכסה לאחר שחיטה וממילא אסור לשוחטה ביו""ט דחיישינן שמא לא תפרכס, אבל שאר האחרונים (פנ""י ביצה ל""ד, חת""ס שם, עונג יו""ט סי' מ""ו) מקילין"	סימן תצח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השוחט בהמה בשדה כיצד ראוי להביאו לבית?	"איתא במתני' דלא יביאנה במוט ובמוטה [ופי' רש""י משום אוושא מילתא] אלא יביאנה בידו אברים אברים, וביאר הר""ן דעדיף להפיש בהילוכא ולא לעשות עובדא דחול (ב""י, מג""א ס""ק ט""ו, מ""ב ס""ק מ""ד)"	סימן תצח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא חילוק בין בריאה ומסוכנת?	"הב""י הביא מהר""ן דיש צד אחד דהקילו בבריאה במוט ורק ישנה אם אפשר ויש עוד צד דהחמירו בבריאה כמו במסוכנת, ולמעשה מסתימת הפוסקים משמע דמחמירים בבריאה כמו מסוכנת (ט""ז ס""ק ו', מ""ב ס""ק מ""ג)"	סימן תצח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להביאה 1) במוט ע""י שינוי 2) במוט בלא שינוי במקום צורך [כגון שצריך למהר לאורחים]?"	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-ff54512b30e259ec1b2532699ea5c075e504b3b9.jpg"">"	סימן תצח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להביאה במוט בצינעא?	"כתב הביה""ל (ד""ה שחט) דדוקא בעיר או ברה""ר אסור משום אוושא מילתא {ומשמע דבאמצע הלילה מותר}"	סימן תצח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעוף שנדרס ברגליו?	"צריך להמתין מעת לעת [משום חשש ריסוק אברים] ובדיקה [שמא נעשה טריפה], והוא איבעיא דלא איפשיטא בגמ' אם מחזקינן ריעותא, והר""ן והכל בו סברי דאזלינן לחומרא ואסור לשחוט ביו""ט דהוי ספק דאורייתא, אבל שאר ראשונים מקילין דסמכינן על רוב כשרות אע""פ דאתיילד ביה ריעותא [וכ""ש בדליכא ריעותא רק שיש טריפות מצויות במקומו]. להלכה, המחבר מקיל כרוב ראשונים אבל המג""א (ס""ק ט"") הביא מיש""ש דמחמיר כהר""ן, ואפי' אם לא אתיילד ביה ריעותא אלא שהוא במקום ששכיחי טריפות ג""כ יש מחמירים, והמ""ב (ס""ק מ""ט) הביא הכרעת החיי""א דנוהגין להקל לשחוט עופות ביו""ט אבל יש להחמיר שלא לשחוט בהמות כלל ביו""ט שמא תמצא טריפה, אבל במקום צורך או במסוכנת שהוא מקום הפסד ממון יש להקל אם רובן כשרות מדינא (וכ""כ מג""א ס""ק ט""ז) [אע""פ שאנו נוהגין להחמיר בהרבה טריפות] אבל אם רובן טריפות מעיקר הדין אין להקל כלל לשחוט ביו""ט, ובמחצה על מחצה השעה""צ (ס""ק נ""ד) מסתפק אם יש להקל משום ספק דרבנן לקולא דמדאורייתא אמרינן מתוך וכו' {וצ""ב מהו הצורך קצת בשחיטת טריפה}, והערוה""ש (סע' י""ז) ביאר הטעם שנוהגין שלא לשחוט בהמות ביו""ט מפני שהמכירה קשה ביו""ט שצריכה למכור בלא מקח ומשקל."	סימן תצח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בזה""ז?"	"כתב הרמ""א (יו""ד סי' נ""ח סע' ו') דאין אנו בקיאים בבדיקה וצריך לילך ברגליו ד' אמות ואז פשוט שמותר לשחוט, וא""כ לא שייך האי דינא בזה""ז (מ""ב ס""ק מ""ז, כה""ח ס""ק ע""א)"	סימן תצח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי המחבר דמקיל כאן לשחוט, מאי שנא מעגל שנולד ביו""ט דכתב הרמ""א לעיל (סע' ה') דצריך להפריס ע""ג קרקע?"	"1) הדרכ""מ (ס""ק ה') תי' דהכא יש לה חזקת כשרות משא""כ בעגל שנולד ביו""ט לית ליה חזקת כשרות [והקשה המג""א (ס""ק ט""ז) אפי' כשנולד ביו""ט רוב בהמות כשרות וא""כ יש לה חזקת כשרות ע""י הרוב, ועוד הקשה השעה""צ (ס""ק מ""ח) הכא מדינא צריך בדיקה ואם אינו יכול לבודקה אסורה באכילה משא""כ לעיל בעגל שנולד ביו""ט מדינא א""צ בדיקה דלא חיישינן לריסוק אברים, ותי' הערוה""ש (סע' ט""ז) דעגל הוי גזירה כללית דכל שלא שהה ז' ימים חיישינן לנפל ואסור אף בחול משא""כ הכא הוי ריעותא מיקרית שמותר בחול אף מותר ביו""ט]<br>2) השעה""צ (ס""ק מ""ח) רצה לחלק דהכא העוף גדול ומסתמא לא נטרף על כן מותר לשוחטה משא""כ לעיל בעגל שנולד הוא רך ומסתבר שנטרף, אבל למעשה קיי""ל דאפי' בעגל א""צ שיפריס ע""ג קרקע"	סימן תצח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק אוכל נפש?	"בספק להבא כגון שמא איקלעי אורחים מותר לעשות מלאכה אבל בספק לשעבר כגון שמא היא טריפה זהו איבעיא דלא איפשיטא בגמ' ואזלינן לקולא רק אם ליכא רוב (מנחת שלמה ביצה ל""ד)"	סימן תצח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם חכם יכול לראות מום בבכור בזה""ז?"	"אסור לחכם לראות מום ביו""ט [בין כשנולד המום מאתמול בין כשנולד המום ביו""ט (מ""ב ס""ק נ'), ואפי' עני שאין לו מה יאכל (שע""ת ס""ק י""א)], ויש בזה כמה טעמים בב""י:<br>1) הרמב""ם (ע""פ פירוש א' במגיד משנה) פי' משום שהבהמה מוקצה דהבעלים נתייאשו מהם מבעוד יום<br>2) פי' המגיד משנה דאם נמצאת שאינו מום נמצא שהוא טלטל הבהמה שלא לצורך ועבר על איסור מוקצה<br>3) רש""י ועוד ראשונים פירשו משום מיחזי כמתקן (ב""י, מג""א ס""ק י""ז, מ""ב ס""ק נ')"	סימן תצח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא משאר הוראות דמותרים ביו""ט?"	"התם הוא ידיעה בעלמא משא""כ בראיית מומים אפי' אם באמת יש בו מום גמור צריך הוראת חכם או ג' הדיוטות ואינו גילוי מילתא בעלמא (מ""ב ס""ק נ'), וחידש הט""ז (ס""ק ט') דאם נפל איסור לתוך היתר לח בלח וליכא ששים ואח""כ נתוסף היתר ואיכא ששים אסור להורות זה ביו""ט דהוי דומה לראיית מומים דיש בה חזקת איסור, אכן השיגו עליו האחרונים דזהו רק לפי הטעם דמוקצה אבל לפי הטעם מיחזי כמתקן לית לן בה, ועוד דאפי' האיסור ראוי לכלבים ואנן קיי""ל מוכן לכלבים הוי מוכן לאדם [ויש לדחות דמיירי בציור דלא היה מוכן לכלבים (ר""י באק)], ועוד דאם נתערב ביו""ט היה חזי מבעוד יום ואין מוקצה לחצי שבת [וה""נ י""ל דמיירי במקום דליכא כלבים ויש לחוש שמא יאסור החכם ויהיה טלטול שלא לצורך], ועוד יש לחלק דמוקצה דבכור חמיר טפי דהוא בעלי חיים ואינו ראיה לשאר מוקצה (ביה""ל ד""ה יכול) {ולא קיי""ל כהט""ז}"	סימן תצח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רואה ואינו מורה לאחרים?	"מותר לחכם לראות מום ולעיין בדינו דהוי כלימוד התורה בעלמא כל זמן שאינו מורה לאחרים (יש""ש, מג""א ס""ק י""ז, ט""ז ס""ק ט', מ""ב ס""ק נ""א) {ויש לעיין אם מותר לעשות הכי להתיר בהמת עצמו}, אבל אם מורה לאחרים אפי' אם אינו שוחטו אסור (שעה""צ ס""ק נ""ט)"	סימן תצח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עבר וראה ומצא בה מום?	"אפ""ה אסור לשוחטו משום מוקצה [ואפי' אם הומם מערב יו""ט מ""מ כיון שיש איסור לראות מום אקציה דעתיה מיניה (מ""ב ס""ק נ""ב)], ואפי' ר""ש מודה למוקצה זו דמי יימר דמזדקיק ליה חכם (ר""ן, מג""א ס""ק י""ח, מ""ב ס""ק נ""ב) [ודלא כיש מתירין שמובא בב""י בשם המגיד משנה, ועי' בשע""ת (ס""ק י""א.), והקשו תוס' בשבת (מ""ג ע""א) מאי שנא מטבל דאמרינן דאם הפריש תרו""מ ממנו דאינו מוקצה {ואפשר דמוקצה דבעלי חיים חמירי וכמ""ש הביה""ל (ד""ה יכול)}]"	סימן תצח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נולד 1) במומו 2) תם והומם באותו יום?	"1) עדיין אסור לראות בו חכם, אבל בדיעבד אם ראה ונמצא בה מום אינו מוקצה דהיה ראוי מתחילה אגב אמו ואע""פ שלאחר שנולד עד שראה החכם היה מוקצה הרי קיי""ל אין מוקצה לחצי שבת (מג""א ס""ק י""ט, מ""ב ס""ק נ""ג) [וע""ע בב""י דהביא מהר""ן עוד סברא דלא היה לו חזקת איסור מעולם], ודוקא בזמנם שהיו בקיאים שכלו לו חדשיו (ביה""ל ד""ה נשחט) 2) ה""נ כתב הפר""ח דמותר משום אין מוקצה לחצי שבת, וכ""כ הרא""ה, אכן מדויק בגמ' דבכה""ג הוי מוקצה, וביאר המאירי דכשנולד תם הוי דיחוי גמור דאינו עולה בדעתו שיהיה בו מום (ביה""ל ד""ה אבל), וכ""כ המהרש""א בשם התוס' ישנים {ונמצאת לפי""ז דשייך ציורים דמוקצה לחצי שבת, וכ""כ שש""כ (פכ""ב הע' י""ט), וכגון שגוי הדליק נר בשבת והיה ראוי להדליק עד אחר שבת, והאור שמח (הל' יו""ט פ""ב ה""ד) כתב עוד ציור כגון מי שנדר בשבת אבל זהו רק בהו""א דגמ' שבת (מ""ו ע""ב) אבל למסקנא שם נדרים אינו מוקצה דדעתו להתירו ע""י ג' הדיוטות}"	סימן תצח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם ראה המום קודם יו""ט אבל עדיין צריך לברר אם הוא גרם לו או נפל ממילא?"	"אם הוסכם לו קודם יו""ט שהוא מום קבוע מותר לו לדרוש ולברר ביו""ט אם נפל ממילא דאין זה בכלל אין רואין מומין ביו""ט [דבדיעבד אם שחטו קודם החקירה ודרישה מותר וכמ""ש ביו""ד סי' שי""ד (ערוה""ש סע' י""ח)], והשעה""צ (ס""ק ס""ב) כתב דכפשוטו אין הבעלים צריכים לידע שהוא מום קבוע קודם יו""ט אבל מהאור זרוע (ח""ב סי' שנ""ה) משמע דהם צריכים לידע שהחכם כבר אמר שהוא קבוע, וצ""ע {אבל פשוט דלא מהני אם החכם רק מברר ביו""ט דהוא מום קבוע} "	סימן תצח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בכור נפל לבור?	"אפי' אם הומם מחמת הנפילה אסור להעלותו דהוי מוקצה אלא עושה לו פרנסתו במקומו ויתן לו מזונות [ואפי' להמחבר (סי' תצ""ז סע' ב') דס""ל דאסור ליתן מזונות לבהמה מוקצה הכא התירו שמא ימות (מ""ב ס""ק נ""ו)], וה""ה בבהמה העומדת לגדל ולדות (ערוה""ש סע' י""ט), ומיהו ע""י עכו""ם מותר להעלותו דהוי שבות דשבות במקום הפסד (ערוה""ש שם)"	סימן תצח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אותו ואת בנו נפלו לבור?	"ר' אליעזר ס""ל דמעלה אחד ויעשה פרנסה לשני בבור, אבל אנן קיי""ל כר' יהושע דמשום צער בעלי חיים (רמב""ם) ומשום הפסד ממון (רשב""א) יכול להערים ולהעלות שניהם רצה זה שוחט רצה זה שוחט, ולפי פשטות הבבלי צריך לשחוט אחד מהם אבל המגיד משנה הביא מירושלמי דא""צ לשחוט אפי' אחד מהם, והמג""א (ס""ק כ') כתב כפשטות הבבלי דצריך לשחוט אחד מהם אבל הרבה ראשונים כתבו כהירושלמי דא""צ לשחוט אחד מהם, ומ""מ כתב הרשב""א בעבודת הקודש דראוי לחוש ולהחמיר לשחוט אחד מהם שלא יהא ניכר ההערמה (מ""ב ס""ק נ""ט) [ועי' במ""ב לקמן (סי' ת""ק ס""ק כ""ג) לגבי הערמה במליחה]"	סימן תצח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפלו לבור בהמות דעלמא?	"המג""א (ס""ק כ') מצדד דדוקא באותו ואת בנו דאחד מהם אסור לשחוט והוי טלטול שלא לצורך על כן צריך להערים אבל הכא שכולם ראוים לשחיטה בודאי מותר להעלות כולם אפי' בלא הערמה וא""צ לשחוט אפי' אחד מהם (מ""ב ס""ק נ""ז)"	סימן תצח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבהמה שחציה של ישראל וחציה של גוי?	"איתא בגמ' (ביצה כ""א ע""א) שמותר לשוחטה דא""א לכזית בלא שחיטה, ואינו דומה לעיסה דאפשר לחלוק "	סימן תצח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהם שותפים בב' בהמות 1) והוא צריך חצי בהמה 2) והוא צריך בהמה שלימה 3) והגוי מסכים ליתן לו הגדולה ושמינה?	"1) הט""ז (ס""ק י*) ס""ל דהוי כעיסה וצריך להחמיר ליקח בהמה שלמה לעצמו ולהפסיד חצי הבהמה, אבל שאר האחרונים חולקים עליו דדוקא בעיסה צריך לחלק דהתם הוא טורח בלישה וכדומה בשביל הגוי משא""כ הכא בשחיטה חד טרחא הוא וא""א לכזית בלא שחיטה ולפיכך א""צ ליקח בהמה שלמה לעצמו (שעה""צ ס""ק ע""א) 2) מהרא""ש משמע דאז צריך ליקח בהמה שלמה לעצמו, אבל כתב הב""י דא""א להיות שתי בהמות שוות לגמרי ולעולם א""צ ליקח אחד מהם אלא מותר לשחוט שניהם (מ""ב ס""ק ס""א) 3) כתב המג""א (ס""ק כ""א) בכי האי גוונא בודאי אסור לשחוט שניהם (מ""ב ס""ק ס""א), אבל הא""ר הביא מלבוש ויש""ש דאפי' בכה""ג מותר דמצי למימר דניחא ליה לאכול מן השניה (שעה""צ ס""ק ע""ד) [וכה""ח (ס""ק ק') הביא עוד סברא דמצי למימר דאינו רוצה לקבל מתנה מגוי, וכתב המנחת פתים דאפשר דלא אמרינן שונא מתנות יחיה מגוים דהקב""ה ויתר ממונם, והא דאמרינן בירושלמי (שבת פ""א ה""ד) דבגזירת י""ח דבר גזרו על מתנותיהן היינו צדקה], ולכו""ע אם הישראל נוטל החלק פנימי ומניח האחוריים עם העור להגוי ואינו מטריח בשבילו כלום מותר לשחוט שניהם דהרי צריך הבשר משניהם ואינו רוצה לטרוח לנקר האחוריים (מ""ב שם)"	סימן תצח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחפץ של גוי אבל הישראל רוצה לעשות בו מלאכה לצורך עצמו?	"לשחוט בהמה של גוי לצורך ישראל האבני מילואים (סי' ב') ס""ל דאסור, והנוב""י (או""ח סי' כ""ט) ס""ל דמותר, וכן דייק מקראי קודש (יו""ט עמ' פ""א) מתשובת הרשב""א (ח""א סי' תרפ""א) דמותר. ולכו""ע מותר אם יש רשות לישראל להשתמש בכלים של גוי כגון להדליק נר של גוי לצורך ישראל במלון וכדומה (שלחן שלמה ס""ק ו') (פסק""ת אות ח')"	סימן תצח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לתלוש צמר מצואר בהמה ביו""ט?"	"איתא בגמ' (בכורות כ""ד ע""ב - כ""ה ע""א) דמותר דהוי גוזז כלאחר יד, וכי תימא עדיין יהא אסור מדרבנן י""ל דמותר מפני צורך יו""ט (רמב""ם) א""נ הוי דבר שאינו מתכוין ולא פס""ר (תוס', רא""ש) (מ""ב ס""ק ס""ב, ביה""ל ד""ה לתלוש), ולהלכה המחבר מחמיר כתוס' והרא""ש דאינו מותר אלא כשאינו מכוין"	סימן תצח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה אם יש שערות ארוכות על הצואר?	"כתב המחבר שיכול לפנותם ומושכו אילך ואילך ואם נתלש נתלש [ולא יזיזנו ממקומו (טור, מ""ב ס""ק ס""ה), ואע""פ שמקורו מהרמב""ם דמיירי בתולש בהדיא מ""מ ה""ה לשיטת התוס' והרא""ש (ביה""ל ד""ה ואם)]"	סימן תצח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפנות השערות בכלי?	"הרמ""א הביא מהרמב""ם דזה מותר דוקא ביד ולא בכלי, והשיג עליו המג""א (ס""ק כ""ג) דהרמב""ם ס""ל דמותר לתלוש להדיא ועל כן החמיר לתלוש ביד ולא בכלי אבל הרמ""א קאי כתוס' דאינו יכול לתלוש בכוונה וא""כ יהא מותר אפי' בכלי, ותי' דאפשר דהרמ""א מיירי כשהוא פס""ר (וכן נקט הערוה""ש סע' כ""ב) אלא שהקשה על עצמו דמגמ' משמע דאסור בכל כלי אפי' אם אינו פס""ר, והפמ""ג (א""א ס""ק כ""ג, ומובא במ""ב ס""ק ס""ג) תי' דאסור בכלי מפני שנראה כגוזז"	סימן תצח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם הצמר מסובך על הצואר?	"אם לא היה אפשר מאתמול מותר ביו""ט לתלושו (פמ""ג א""א ס""ק כ""ג, מ""ב ס""ק ס""ה)"	סימן תצח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור לתלוש בכלי?	"המג""א (ס""ק כ""ג) כתב דעובר על איסור גוזז, והשיג עליו הביה""ל (ד""ה בידו) דזהו דוקא אם גוזז בכלי אבל אם תולש בכלי הוי עוקר דבר מגידולו כלאחר יד, ואח""כ הביא שהטור (יו""ד סי' ש""ח) משמע דהוי מדרבנן דכתב ""נראה כגוזז"" והרא""ש (שבת פ""ז סי' ו') משמע דהוי דאורייתא דכתב דמקרי דרך גזיזה"	סימן תצח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא מבכור דפסק המחבר ביו""ד (סי' ש""ח סע' ג') דמותר לתלוש השערות בהדיא?"	"תי' המג""א (ס""ק כ""ג) דתולש לאו היינו גוזז ולפיכך מותר בבכור אבל ביו""ט עדיין אסור מדרבנן משום עוקר דבר מגידולו כלאחר יד ולפיכך אינו מותר אלא כשאינו מכוין"	סימן תצח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כששוחט עוף האם מותר למרוט הנוצות סביב הצואר?	"יש בזה צד חמור שהוא דרך תלישה וגזיזה אבל גם יש צד קולה דהוי לצורך אוכל נפש דאפי' לאחר שחיטה צריך למרוט העוף [משא""כ בבהמה א""צ לתלוש הצמר אלא סגי בהפשטה לחוד]. הרמב""ן מקיל משום אוכל נפש אבל הרמב""ם והרא""ש ס""ל דאין שייך ההיתר דאוכל נפש ולפיכך אסור משום דרך תלישה בכך [ואע""פ שהוא מלאכה שא""צ לגופה מ""מ אסור מדרבנן (מג""א ס""ק כ""ד) {ואפשר דלפי הריב""ש אסור מדאורייתא דהוא מתקן העוף לשחיטה}], וכן פסק המחבר דאסור, אכן המ""ב (ס""ק ס""ח) הביא שהרבה שוחטין נוהגין להקל כהרמב""ן דא""א לשחוט בלא מריטה אבל המ""ב מסיים דיש להחמיר אם אפשר לפנותם בלא מריטה, וכן נקט הערוה""ש (סע' כ""ב) דיכול לסמוך על הרמב""ן אם א""א בלא מריטה"	סימן תצח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אינו מותר משום אוכל נפש?	"תי' הרא""ש דהוי מכשירי אוכל נפש שהיה אפשר מאתמול ולא דמי למריטה דמותרת אחר שחיטה דלא היה אפשר מאתמול (מ""ב ס""ק ס""ו) {וצ""ב קצת דלעיל (סע' ב') לא חשבינן זה כמכשירי אוכל נפש} [ועי' במג""א (ס""ק כ""ד) דהקשה סתירות בהרא""ש דלגבי צידה אמרינן דאינו אסור אלא משום עובדא דחול אע""פ שהיה אפשר מאתמול], ולפי הרמב""ן דמותר למרוט קודם שחיטה משום אוכל נפש הקשה הרב מטעפלינק דהניחא לגבי איסור גוזז אבל לגבי איסור עוקר דבר מגידולו דהוי כקוצר אין סופו לעשותו דלאחר מיתה לא שייך עוקר דבר מגידולו, ותי' המקראי קודש (יו""ט עמ' פ') דמבואר מספר אשי ישראל דיש כח בנוצות לגדל מעט אפי' אחר מיתה, ועוד תי' במ""ב דרשו דהרמב""ן לשיטתו ס""ל דאין איסור עוקר דבר מגידולו אלא ע""ג קרקע"	סימן תצח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה אם יש נוצות על הצואר?	"ה""נ אפשר לפנותם אילך ואילך [והא דכתב הרא""ם דאסור היינו כשתולש במתכוין] (מ""ב ס""ק ס""ז, ביה""ל ד""ה לעשות)"	סימן תצח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשערות עזים?	"הפתח""ת (יו""ד סי' ש""ח) הביא משער המלך דהוי כנוצות עופות דדרכו בתלישה ותמה על הפוסקים דאינם מחלקים בין שער עזים וצמר רחלים, ותי' הביה""ל (ד""ה לא) ע""פ תוס' בשבת (כ""ז ע""א) דדוקא נוצה הדק דרכן לתלוש ולא שער העזים שעושים מהם שק, ועל כן צריך ליזהר על נוצה הדק שלא לתלוש דלא שייך ההיתר דהרמב""ם דהוי אורחיה וגם לא שייך ההיתר דהרמב""ן דאוכל נפש דהא סופו להפשיט העור כולו"	סימן תצח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי מותר לשחוט חיה ועוף לכתחילה ביו""ט?"	"תנן במתני' (ביצה ב' ע""א) דבית הלל ס""ל דלא ישחוט לכתחילה אפי' בדקר נעוץ, ובגמ' פריך מתריסין דב""ה מתיר אפי' להחזירן, ומשני מוחלפת השיטה, ורש""י פי' להחליף המשנה דתריסין אבל ר""ת ס""ל להחליף המשנה דשחיטה, ונמצאת לפי ר""ת דלפי ב""ה מותר לשחוט לכתחילה בדקר נעוץ, והרי""ף ס""ל כב""ה בשניהם ואינו מחליף השיטות, וביאר רבינו יוסף דה""ק כאן החליף ב""ה שיטתן להקל {וכן מצינו בחולין קכ""ח ע""א}, והר""ן ביאר שיטת הרי""ף דב""ה מקיל בתריסין דלית להו בנין וסתירה בכלים, ונמצאת לפי הרי""ף ב""ה ס""ל דאסור לשחוט לכתחילה אפי' בדקר נעוץ. להלכה, פסק המחבר כהרי""ף דאסור לשחוט לכתחילה אפי' בדקר נעוץ"	סימן תצח סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא מציצית דכתבו הט""ז והמג""א (לעיל סי' י""ג) דאם הוא אנוס על מצות ציצית מותר ללבוש הבגד בלא ציצית?"	"כן הקשה הגליון מהרש""א (יו""ד סי' כ""ח סע' כ""א), ויש בזה כמה תירוצים:<br>1) לפי המג""א דעדיין אסור מדרבנן ללבוש הבגד לא קשה מידי, וצריך כל תירוצים דלהלן רק לפי הט""ז דמתיר אפי' מדרבנן (ר""י באק)<br>2) תי' האבי עזרי (הל' שחיטה פי""ד ה""א) וריש""א (הערות ביצה ז') דכיסוי הדם הוא גמר מצות שחיטה ונמצאת שלא עשה שחיטה כתיקונה<br>3) הקה""י (מנחות סי' כ""ג, ב""ב סי' י') ומנח""ש (ביצה ב') תרצו דלגבי מצות ציצית אין תועלת להמתין עד למחר דממ""נ לא יקיים מצותו היום משא""כ בשחיטה עדיף להמתין עד למחר כדי לקיים בה מצות כיסוי הדם<br>4) ועוד תירץ המנח""ש דבכיסוי הדם התורה הקפידה שלא יהא הדם מגולה<br>5) וכ""ת דיש חילוק פשט דבציצית הוא אנוס מדאורייתא דאינו יכול לקיים מצותו [בין בשבת מחמת איסור קושר בין בחול כשאין לו חוטין כלל] משא""כ בכיסוי הדם מדאורייתא יכול לקיים מצותו, אבל אין זה חילוק טוב דלפי""ז נמצא דאם הוא במקום שאין לו עפר כלל יהא מותר לשחוט אבל מבואר בשו""ע (יו""ד סי' כ""ח סע' כ""א) דאפי' בכה""ג אסור לשחוט"	סימן תצח סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי מותר לשחוט לכתחילה אפי' להרי""ף?"	"אם יש לו עפר מוכן מבעוד יום, ודוקא בעפר תיחוח דאין בו חשש כתישה וטחינה (מ""ב ס""ק ע')"	סימן תצח סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם אין לו אלא מעט עפר מוכן?	"צריך עפר תיחוח למטה ולמעלה, ואם שחט ע""ג עפר קשה יטול מקצת הדם ויטלנו על עפר תיחוח ויכסה אותה [אבל אם כבר נתייבש אסור לגוררו דקמשווה גומות בבית] (מג""א ס""ק כ""ה, מ""ב ס""ק ע')"	סימן תצח סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם שחט ולא היה לו עפר מוכן?	"אם יש לו דקר נעוץ בעפר תיחוח מותר לכסות בה, דדקר נעוץ מהני שלא יהיה העפר מוקצה וגם מהני לגבי איסור חופר דהוי כקרקע חפור ועומד [ולפי תוס' והרא""ש צריך לנעוץ בהדיא לשם הכנה לצורך מחר] (מ""ב ס""ק ע""א - ע""ב) [ואע""פ שעושה גומא מ""מ הוי מלאכה שא""צ לגופה ומשום שמחת יו""ט התירו (מג""א ס""ק כ""ה, מ""ב ס""ק ע""ג)], וכיון שהוא עפר תיחוח אין בה חשש כתישה וטחינה (מ""ב ס""ק ע""ג)"	סימן תצח סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעפר תיחוח הרבה שנופלת מיד 1) לכתחילה 2) בדיעבד?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-b5b7cfc6087ee49d61d90e0679099e88a82727fa.jpg"">"	סימן תצח סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם שחט ואין לו דקר נעוץ?	"אם אין לו עפר תיחוח לגמרי [כהנ""ל] צריך להמתין עד מוצאי יו""ט לכסות את הדם (מ""ב ס""ק ע""א) אבל אין זה עצה לישחט לכתחילה ולכסות בערב דחיישינן שמא לא יתקיים הדם עד הערב (ערוה""ש סע' כ""ג)"	סימן תצח סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יש לו דקר נעוץ, האם מותר לחפור כמה פעמים?	"הרמ""א מקיל לחפור כמה פעמים [בעפר תיחוח (שעה""צ ס""ק צ""ב)], אבל הט""ז מחמיר דלא מהני דקר נעוץ לגבי איסור חפירה אלא באותו מקום של הדקר, והב""ח מחמיר מצד איסור מוקצה דלא מהני אלא במקום הדקר (מג""א ס""ק כ""ו, מ""ב ס""ק ע""ה)"	סימן תצח סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לסיכום, 1) מתי מותר לשחוט לכתחילה 2) מתי מותר לכסות הדם בדיעבד אם כבר נשחט 3) מתי אסור לכסות הדם אפי' בדיעבד?	"1) אם יש לו עפר תיחוח שמוכן מבעוד יום 2) אם יש לו דקר נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח דאין כאן אלא איסור אחד של חפירה [והקשה רע""א דאפי' בדקר נעוץ יש ג""כ איסור מוקצה דהעפר מוקצה מחמת איסור משום גומא], וה""ה אם יש לו עפר תיחוח לגמרי שנופלת דאין כאן איסור חפירה אלא איסור מוקצה 3) אם יש ב' איסורים, איסור מוקצה וגם איסור חפירה (מג""א ס""ק כ""ה, מ""ב ס""ק ע""א, שעה""צ ס""ק צ""ח) [ואין עצה לטלטל העפר כלאחר יד דעדיין נחשב כשימוש במוקצה {ויש לעיין בזה}, ועוד הוי דרך בזיון וכמ""ש בחולין (פ""ז ע""א) דאינו יכול לכסות את הדם ברגלו (שש""כ פ""כ הע' ז')]"	סימן תצח סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין באפר כירה 1) שהוסק קודם יו""ט 2) שהוסק ביו""ט?"	"1) מותר לשחוט ולכסות בו 2) אסור לשחוט לכסות בו דהוי נולד גמור דמעיקרא עצים והשתא אפר [ואפי' ר""ש מודה דהוי מוקצה], אבל אם הוא עדיין חם וראוי לצלות בו ביצה [או עכ""פ להפשיר משקה שנצטנן (פמ""ג, שעה""צ ס""ק צ""ז)] עודנו בתשמישו ואינו מוקצה ויכול לשחוט ולכסות בו (ב""י, מ""ב ס""ק ע""ז) [וש""מ דמותר לכסות באפר חם (ביה""ל ד""ה הוא) ולא אמרינן שהוא שורף את הדם (פסקי תוס' ביצה אות כ""ח), ומ""מ אם יש בה ניצוצות לא יכסה בה משום כיבוי (מטה משה על שמלה חדשה בשם זבחי שלמים ומנחת יוסף, בית דוד הל' שחיטה ביו""ט עמוה""ב ס""ק י'), והמאירי (ביצה ח') כתב דקמ""ל דאפר חם מקרי עפר אע""פ שאינו מגדל בו צמחים מ""מ מין אפר מגדל צמחים]"	סימן תצח סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגחלים עוממות?	"כתב המג""א (ס""ק כ""ט) דהוי מוקצה ואינו יכול לשחוט לכסות בו, ותמהו המאמר מרדכי והנתיב חיים הרי עדיין ראוי לבשל בהם ועומדים למלאכה ראשונה ,אלא רצו להגיה במג""א ""מותר לטלטלן ביו""ט"", והביה""ל (ד""ה שראוי) תי' דעוממות לאו דוקא אלא כוונתו לגחלים שנכבו, וקמ""ל דגם גחלים מקרי נולד [ואם אח""כ הובערו ונתחממו מותרים (מחה""ש)], אכן הביה""ל רצה לפקפק על עצם דין דמג""א דהרי אפי' אם נצטננו הגחלים לגמרי מ""מ עדיין הם עומדים למלאכה ראשונה דכשם שמסיקים בעצים כך מסיקים בגחלים, ואח""כ הביא שמצא בספק קהלת יעקב דדוקא גחלים קטנים שאינם ראוים להבעיר אותם לצורך בישול אסורים בטלטול אבל גדולים מותרים"	סימן תצח סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם כבר שחט ואין לו אלא אפר כירה שהוסק היום?	"כיון שהוא רק איסור אחד [ר""ל, יש בו איסור מוקצה אבל אין בו איסור חפירה] מותר לעבור על איסור מוקצה שלא לבטל מצות כיסוי הדם (ירושלמי, תוס' ביצה ח' ע""א, מג""א ס""ק ל', מ""ב ס""ק ע""ט, שעה""צ ס""ק צ""ח), והקשה הביה""ל (ד""ה ואם) דמגמ' משמע דיש חשש עשיית גומא אפי' באפר כירה, ותי' ריש""א בהערות דהתם מיירי כשנוטל אפר מתוך גומא שבקרקע התנור אבל סתם אפר כירה לא שייך עשיית גומא"	סימן תצח סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בדיעבד אם שחט, האם עדיף לכסות באפר כירה שהוסק היום או בדקר נעוץ?	"הב""י והרמ""א הביאו מהרא""ש דעדיף לכסות בדקר נעוץ דאמרינן בירושלמי שמוטב שיקח אפר שהוסק ביו""ט משיחפור בדקר ויכסה, משמע דדקר נעוץ עדיף מאפר כירה, אכן המג""א (ס""ק ל""א) חולק עליהם וס""ל דהרא""ש ס""ל דעדיף לכסות באפר כירה דהוי רק איסור מוקצה והותרה לצורך אוכל נפש ולא יחפור בדקר נעוץ דיש בו איסור חפירה, והירושלמי מיירי בדקר נעוץ ואפ""ה אפר כירה עדיף, ולהלכה המ""ב (ס""ק פ') אינו מכריע ביניהם, אבל הערוה""ש (סע' כ""ח) הכריע כהרמ""א דמבואר בירושלמי דמיירי כשאינו דקר נעוץ דכתב שם עשה דוחה לא תעשה, ומ""מ כתב השעה""צ (ס""ק ק') דלכו""ע לא ידקור כמה דקירות במקום שיש אפר שהוסק היום {דיש לצרף השיטות דמחמירים שלא ידקור הרבה פעמים}"	סימן תצח סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הסיק עצים היום ונתערב האפר עם אפר של אתמול?	"אם נתערב באופן שלא היה ניכר מעולם אינו בכלל דבר שיש לו מתירין אלא הוא בטל ברוב (מג""א ס""ק כ""ח, מ""ב ס""ק ע""ז) [והקשה המג""א דהוי כקמח דדינו כלח בלח ויהא בטל בששים, ותי' דעיקרו איסור מדרבנן ולפיכך מקילין דבטל ברוב, וביארו האחרונים (מחה""ש, גליון מהרש""א) דכיון דהוא איסור דרבנן סמכינן על הפוסקים דקמח הוי כיבש ביבש, ורע""א ובית מאיר תרצו דדוקא במידי דאכילה שיש בו טעם צריך ששים משא""כ לא שייך טעם [ודלא כתיו""ט בכלאים (פ""ט מ""א)], "	סימן תצח סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הכניס עפר לביתו לצורך גינתו?	"אם הכניס מעט עפר כמו מלא קופתו הוא בטל לקרקע ואסור לשחוט ולכסות בו אבל אם הכניס עפר הרבה והוא כנוס במקום אחד [ולא שטחם (מ""ב ס""ק פ""ב)] דעתו עליו לכל מה שיצטרך ומותר לשחוט ולכסות בו, ודוקא כשהוא עפר תיחוח ממש ולא יעשה גומא בנטילתו (מ""ב ס""ק פ""ג) [וא""צ דקר נעוץ דאין שייך בזה חפירה וגם הוי מוכן ואינו מוקצה (ב""י, מג""א ס""ק ל""ב), והערוה""ש (סע' כ""ט) מקיל אפי' בעפר תיחוח שאח""כ נדבק במים ונעשה טיט דלא שייך בו גומא], אכן לתירוץ שני בתוס' (ביצה ח' ע""א) מבואר דעדיין הוי מוקצה קצת ואינו מותר לכל צרכיו וגם אינו מותר לשחוט עליו לכתחילה אלא שבדיעבד ששחט כבר מותר לכסות בו {ולפי""ז אין חילוק בין עפר הרבה למעט עפר דבשניהם יש חשש מוקצה ורק מותר בדיעבד אם שחט}, והמ""ב (ס""ק פ""ד) הכריע דיש להחמיר כסברא זו, אמנם כתב הכה""ח (ס""ק קמ""א) דאם מתנה בפירוש שהוא רוצה לעשות בו כל צרכיו מותר לכו""ע לשחוט ולכסות בו"	סימן תצח סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט שהכניס עפר ""לביתו""?"	"כפשוטו הכניס עפר לתוך ביתו אלא שכוונתו היתה לצורך גינתו [וביאר הערוה""ש (סע' כ""ט - ל') דמעט אסור דודאי אקציה לגינתו משא""כ עפר הרבה מסתמא דעתו לכל תשמישיו], אבל מב""י משמע דמיירי כשהכניס עפרו לתוך גינתו, ופי' הגר""ז דלפי""ז צריך לפרש ""לביתו"" ר""ל לבנין חורבתו בגינה, ולפי""ז אם הכניס העפר לביתו ממש אע""פ שהיה רק מעט לצורך גינתו אינו מוקצה, אבל למעשה כתב המ""ב (ס""ק פ""א, שעה""צ ס""ק ק""ב) שהעיקר הוא כרוב האחרונים דמיירי שהכניס העפר לביתו ממש לצורך גינתו ואפ""ה אינו מותר אלא בעפר הרבה"	סימן תצח סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הכניס עפר לתוך ביתו סתם?	"אפי' במעט עפר [כמלא קופתו] לא אמרינן דבטל אגב הקרקע כל זמן שמייחד לו מקום ולא שטחו ע""ג קרקעו [דאם שטחו לא מהני אפי' אם הכניסו בפירוש לצרכיו (מ""ב ס""ק צ'), ואפי' אם שטחו על קרקע שיש בה ריצפה אבל העולם נוהגין להקל בזה (ערוה""ש סע' ל""א), ועי' מש""כ לעיל (סי' ש""ח סע' ל""ח) שהנזירות שמשון מקיל בעפר ע""ג ריצפה והביה""ל שם השיג עליו], ואם הוא עפר תיחוח מותר לשחוט ולכסות בו [וה""נ דוקא בתיחוח ממש דאין בה חפירה כלל או שנוטלה באופן שאינו עושה גומא דאל""ה אינו מותר אלא בדיעבד אם כבר שחט (מ""ב ס""ק פ""ט וס""ק צ""א)]"	סימן תצח סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי צריך להכניסו?	"פשוט דצריך להכניסו מבעוד יום אבל ביו""ט ובשבת הוי מוקצה אפי' לר""ש (מ""ב ס""ק פ""ה, ביה""ל ד""ה מכניס)"	סימן תצח סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחצר?	"חצר כביתו (מ""ב ס""ק פ""א, ערוה""ש סע' ל""א)"	סימן תצח סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הכניסו 1) סתם 2) לשחוט ולכסות הדם, האם מותר לכסות בו צואת תינוק?	"1) כן דאדעתא דהכי הכניסו לכל צרכיו (מ""ב ס""ק פ""ז) [דלא כהרשב""א דמחמיר בזה (שעה""צ ס""ק ק""ז)] 2) לפי רבא אסור דכוונתו היתה רק לצורך ודאי [דדעתו לשחוט] ולא לספק [דאינו יודע אם התינוק יטנף על הקרקע], אבל לרמי בריה דרב ייבא מצי למימר דמותר אפי' לצורך ספק (מחה""ש), והמג""א (ס""ק ל""ג) מחמיר כרבא אבל מסיים דאינו יודע למה השמיטוהו הפוסקים, והשעה""צ (ס""ק ק""ט) מציע דאפשר דהפוסקים סמכו על רמי וס""ל דהוא חולק על רבא בענין זה, ולמעשה המ""ב (ס""ק פ""ז) סותם להחמיר אבל מסיים דיש מקילין, והערוה""ש (סע' ל""ב) מקיל דנהרבלאי חולקים על רבא וס""ל דמוכן לספק הוי מוכן לודאי ואע""פ דרבא הוי מרא דכולא תלמודא מ""מ יחיד ורבים הלכה כרבים ועוד במילי דרבנן אזלינן לקולא {ולכאורה יש בזה נפק""מ אם רוצה לכסות טינוף בחול שב-sandbox שהוא מוכן לודאי ולפי רבא אינו יכול להשתמש בה לספק}"	סימן תצח סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר 1) לתחוב חפץ לתוך עפר תיחוח 2) להוציא חפץ מתוך עפר תיחוח?	"1) כתב המג""א (ס""ק ל""ב) בשם הר""ן דאסור משום איסור חפירה אלא אם היתה נכנסת מאליה לתוכה, וחידש המ""ב (ס""ק צ""א) דאם היתה עפר תיחוח ממש דכשיוציאנה תחזור ותפול לא נחשב כחפירה כלל, ועוד כתב המג""א דמותר להכניס כוש דהוא דבר דק ולא נשאר גומא כשמוציאו [והערוה""ש (סע' כ""ט) מקיל בעפר תיחוח שנדבק ע""י מים ונעשה טיט שמותר להניח הנר בתוכו, וכן נהגו בשמחת תורה] 2) מבואר בגמ' שבת (קי""ג ע""א) דמותר בכל אופן דגומא ממילא הוי (מג""א ס""ק ל""ב, מ""ב ס""ק צ""א)"	סימן תצח סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם שוחטין כוי ביו""ט 1) לכתחילה 2) בדיעבד?"	"1) אין שוחטין כוי לכתחילה ביו""ט אפי' אם יש לו עפר מוכן דאם מכסה את דמו מספק שמא יאמר הרואה מדטרח לכסות את דמו ש""מ דודאי חיה הוא וחלבו מותר [זהו סברת רמי בן ר' ייבא בגמ' ביצה (ח' ע""ב)], ואינו יכול לסמוך שיכסנו במוצאי יו""ט דשמא יתבלע בקרקע ולא יהא רישומו ניכר (רא""ש, מ""ב ס""ק צ""ד) 2) לא יכסה את דמו אלא בערב יכול לכסנו אם רישומו ניכר, ולדידן צריך להמתין עד מוצאי יו""ט שני (מ""ב ס""ק צ""ז), וביאר הרשב""א דיש כח ביד חכמים לבטל המצוה בשב ואל תעשה כדי שלא יבוא לכשול בספק כרת, ובפרט דאפשר שיתקיים המצוה במוצאי יו""ט (מ""ב ס""ק צ""ו, שעה""צ ס""ק קי""ד)"	סימן תצח סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בכוי 1) תיש הבא על הצביה 2) צבי הבא על התישה 3) בריה בפנ""ע?"	"1) מבואר בט""ז וש""ך ביו""ד (סי' כ""ח סע' ג') דפשוט דמחויב בכיסוי הדם דאפי' מקצת חיה מחויבת בכיסוי הדם בברכה, וחידש המ""ב (ס""ק צ""ג) דממילא מותר לשוחטה ביו""ט {וצ""ע דעדיין יש לחוש שמא יתיר חלבה, וכן סתם הבית דוד (הל' שחיטה ביו""ט יסוה""ב סע' ו' אות ה') דאסור לכסות דם כוי ביו""ט} 2) ההג""ה הביא מערוך דבזה כתב המחבר דאין שוחטין אותו ביו""ט, אבל הצל""ח כתב דמותר לשחוט אותו ויכסה הדם בלא ברכה ולא אתי להתיר חלבו דפשוט דחלבו אסור מצד האם (מ""ב ס""ק צ""ה) {ואע""פ דאמרינן בסמוך (סע' י""ט) כשנתערב דם בחיה בדם בהמה אמרינן דאם אינו יכול לכסות דם חיה בדקירה אחת אסור לכסות אפי' בדקירה אחת שמא יכסה רק דם בהמה והוי טרחא שלא לצורך והתם לא שייך שיבא להתיר חלבו היינו משום שאסרו להטריח לכסות מספק דם בהמה גרידא אבל לא גזרו על כוי דהוי ספק חיה ספק בהמה בעצם אלא משום דאתי להתיר חלבו (עם ר""י באק)} 3) לכו""ע בציור זו אמרינן דאסור לשחוט אותו ביו""ט דאם יכסה את דמו שמא יאמר הרואה דמותר לאכול חלבו"	סימן תצח סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש עצה לקבל הדם בכוס?	"איתא בגמ' (חולין מ""א ע""א) דאינו יכול לקבל הדם בכלי דנראה כמקבל הדם לזרוק לע""ז, אמנם הקשו האחרונים דעדיין יש עצה ליתן מעט עפר לתוך הכלי דאז ליכא חשש שנראה שהוא רוצה לזרוק הדם לע""ז, ותי' הדרישה (יו""ד סי' כ""ח ס""ק ב') דאכתי איכא למיחש דחלבו מותר מדהתירו לו ליתן בו מעט עפר (מחה""ש, ביה""ל ד""ה ולערב), וע""ע במג""א (ס""ק ל""ד) דמשמע דמחמיר מטעם אחר, והפמ""ג (א""א ל""ד) מקיל בכלי מאוס {ולכאורה זה עצה טובה ללכלכך הכלי שלא בעפר}"	סימן תצח סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שחטו באמצע חצרו 1) לכתחילה 2) בדיעבד?	"1) אע""פ שיש היתר לכסות הדם באמצע החצר וכמ""ש להלן מ""מ מבואר מהפוסקים דאין זה היתר לכתחילה לשחוט וצ""ל דלא רצו חכמים לחלק בזה (ביה""ל ד""ה אפילו) 2) כתב הרמ""א דאז הוי כגרף של רעי ומותר לכסותו אפי' דם בהמה בעפר מוכן [ומשמע דאינו יכול לכסותו בעפר מוקצה אפי' לצורך גרף של רעי (ולפשוט ספיקו של ההר צבי ס""ס קצ""ו), ודחה רשז""א (שש""כ פכ""ב הע' קכ""ד [או ק""י]) דהכא שאני דאינו גרף של רעי ממש וכמ""ש בביה""ל (סד""ה אפילו) דלפי הגר""א אסור לכסות את דמו, אבל משבות יעקב (ח""ב סי' מ""ה) דמשמע דמותר, ועי' מש""כ לעיל סי' ש""ח סע' ל""ד] [ואפשר דנכון לכתחילה לכסות כדי שלא יבא לידי כיבוס (שעה""צ ס""ק ל""ג), ומצד שני כתב הביה""ל (סד""ה אפילו) דלפי הגר""א נמצאת שיש חולקים על הרמ""א וס""ל דאסור לכסות הדם], וכ""ש דמותר לכסות דם הכוי דלא יאמרו שחלבו מותר אלא יאמרו דהוא מכוין לנקות חצרו, והקשה המג""א (ס""ק ל""ה) שהגמ' משמע דדוקא בחול אמרינן דהוא מכוין לנקר את חצרו ולא ביו""ט, ודוחק לאוקמיה דוקא בקרן זוית דא""כ אפי' בחול יהא אסור [ותרצו האחרונים (א""ר, מאמ""ר, נהר שלום, ערוה""ש סע' ל""ד) דבחול דרכו לנקות כל זוית משא""כ ביו""ט אין דרכו לנקות אלא במקום עוברים ושבים (ביה""ל ד""ה אפילו)], אלא פי' המג""א דאם הוא באמת מכוין לנקות את חצרו מותר אפי' ביו""ט אבל כשהוא מכוין למצות כיסוי הדם מותר דוקא בחול ולא ביו""ט אפי' באמצע חצירו (מ""ב ס""ק צ""ח), ולמעשה כתב הביה""ל (ד""ה אפילו) דבודאי משום מצות צריכות כוונה יכוין לכסות הדם לקיים מצותו ולפי המג""א גם צריך לכוין לנקר את חצירו אלא שמסתפק הביה""ל אם הרמ""א חולק על זה וס""ל דיכול לכוין רק למצות כיסוי הדם או דלמא בזה יש להחמיר אע""פ שאינו ניכר להרואים מהו כוונתו מ""מ הוא יודע כוונת עצמו {למעשה יכוין לשניהם, וצ""ב קצת בלשון הביה""ל דמשמע דדוקא אם ישאר רישומו עד הערב אז נחשב כאילו הוא מבטל המצוה בידים}"	סימן תצח סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נחשב כגרף של רעי בצד החצר?	"מבואר בגמ' שבת (קכ""א) דאפי' בקרן זוית שבחצר הוי כגרף של רעי, וכתב הביה""ל (ד""ה בקרן) דכיון דאמרינן הכא דאינו נחשב כגרף של רעי לשחוט בקרן זוית ש""מ דדם אינו כגרף של רעי וא""כ צ""ע למה מותר לשחוט באמצע החצר {וצ""ל דהוי כמקצת גרף של רעי ודוקא באמצע החצר הוי גרף של רעי ולא בקרן זוית}"	סימן תצח סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשחיטת בן פקועה?	"כתב הפמ""ג (א""א ס""ק כ""ה) אין שחיטתו אלא משום מראית העין והכיסוי הוי כטרחא שלא לצורך ואסור לכסות דמו ביו""ט"	סימן תצח סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתערב דם חיה עם דם בהמה?	"הרמב""ם (ע""פ הטור וב""י) ס""ל דצריך תרתי למעליותא, א' עפר מוכן ממש [ולא סגי בדקר נעוץ], ב' סגי בדקירה אחת, אבל הטור חולק על הרמב""ם וס""ל דסגי בחדא, בדקר נעוץ מותר בדקירה אחת אבל בעפר מוכן ממש מותר אפי' דקירות הרבה [דלית ליה איסור טרחא]. הב""ח ס""ל דאפי' הרמב""ם ס""ל דדקר נעוץ הוי כעפר מוכן ממש [וס""ל דמותר בדקירה אחת משום טרחא]. להלכה, המחבר ס""ל כהרמב""ם דצריך עפר מוכן ורק דקירה אחת, אבל המג""א (ס""ק ל""ז) מקיל נמי בדקר נעוץ דיש לצרף שיטת הטור עם שיטת הב""ח לדעת הרמב""ם [וגם תוס' (ביצה ח' ע""ב) הקשו האיך יכולים הרבנן לעקור מצות כיסוי הדם ותרצו דשב ואל תעשה שאני, והבו דלא הוסיף עלה], והמ""ב (ס""ק ק""ד) מקיל כהמג""א דדקר נעוץ נמי מותר בדקירה אחת, ובדיעבד אם כבר שחט מותר לכסות אפי' בלא דקר נעוץ אם יש לו עפר תיחוח כל זמן שסגי בדקירה אחת [ונקט עפר מוכן לרבותא דאסור אם לא סגי בדקירה אחת], והערוה""ש (סע' ל""ז - ל""ח) ס""ל בעיקר כהטור לגמרי דדוקא בדקר נעוץ אמרינן דמותר בדקירה אחת אבל בעפר מוכן ממש פשוט דמשום טרחא לא בטלו מצות כיסוי הדם, ואפי' הרמב""ם דמחמיר היינו דכשנתערבו בדם בהמה מסתמא יש בה דם מרובה ולא יכלה עד הערב."	סימן תצח סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין אם יש הרבה דם בהמה ומעט דם חיה?	"מבואר ביו""ד (סי' כ""ח) דרואין הדם בהמה כאילו הם מים ואם ניכר אדמומית דם החיה בזה חייב בכיסוי (מג""א ס""ק ל""ו, מ""ב ס""ק ק""ב)"	סימן תצח סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתערב דם כוי עם דם חיה?	"דינו כדם בהמה (פר""ח בשם הרשב""א, מ""ב ס""ק ק""א) {וצ""ב דלא אסרו לכסות דם כוי אלא משום הרואין שיאמרו שחלבה מותר וכאן הרואין יאמרו שהוא מהדר לכסות דם החיה, ואינו דומה לדם חיה שנתערב בדם בהמה דהתם גזרו שלא לטרוח על דם בהמה גרידא, ועי' בפמ""ג (מש""ז ס""ק כ""א) דהביא דרש""י ס""ל דיש מח' אמוראים דלמ""ד דם חיה שנתערב בדם בהמה לית ליה טעם דאתי להתיר חלבו דכוי אבל שאר ראשונים ס""ל דלא פליגי}"	סימן תצח סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל דקירה אחת?	"כל דבר שא""צ להרבות בטלטול עפר בשביל דמי הבהמה (מ""ב ס""ק ק""ג)"	סימן תצח סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו יכול לכסות דם החיה בדקירה אחת?	"אסור לכסות אפי' דקירה אחת דחיישינן שמא יכסה רק דם הבהמה [או דם החיה שכבר נתבטל (שעה""צ ס""ק קכ""ה)] ונמצאת שטרח שלא לצורך יו""ט (מג""א ס""ק ל""ח, מ""ב ס""ק ק""ה)"	סימן תצח סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא באמצע החצר?	"פשוט דמותר לכסות הדם בעפר מוכן בכמה דקירות דאפי' דם בהמה גרידא אמרינן לעיל (סע' י""ח ברמ""א) דמותר לכסות מפני גרף של רעי (מ""ב ס""ק ק""ה)"	סימן תצח סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם שחט צפור או חיה מערב יו""ט ולא כיסה דמו?"	"לא יכסנו ביו""ט אפי' בעפר מוכן דהיה אפשר מאתמול [ונקט צפור לרבותא דאע""פ שודאי יכלה עד מוצאי יו""ט אפ""ה אסור לכסותו (ערוה""ש סע' ל""ח) א""נ דלפעמים חיה מותר לכסות את דמו ביו""ט כגון שלא היה לו פנאי לבדוק הריאה מערב יו""ט (מ""ב דרשו)], ומבואר מרש""י (ביצה ח' ע""ב, חולין פ""ט ע""א) דמותר לאכול ממנו בלא כיסוי (מג""א ס""ק ל""ט, מ""ב ס""ק ק""ו), ורבינו חננאל משמע דאם לא פשע מותר לכסות הדם ביו""ט, וצ""ב, ואפשר דס""ל דהכיסוי מעכב האכילה (שעה""צ ס""ק קכ""ח)"	סימן תצח סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכסות הדם בכלי כדי לשמרו?	"כתב השמ""ק דמותר לכסות הדם בכלי לשמרו שלא יבלע בקרקע, וש""מ דס""ל דזה לא חשיב טרחא כמו כיסוי (מ""ב ס""ק ק""ו, שעה""צ ס""ק קכ""ט)"	סימן תצח סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לשטוף כלים שנתלכלכו מערב יו""ט?"	"רשז""א (שש""כ פי""ב הע' י""ב) מסתפק בדבר דהוי טרחא דאפשר מאתמול, אבל מצדד להקל דהוא לצורך אכילה משא""כ כיסוי הדם אינו לצורך אכילה כלל"	סימן תצח סעיף כ		
